הביקוש העולה למול החוסר במטפלים רגשיים בישראל
הרבה משברים ידעה מדינת ישראל, ועודנה יודעת. מתחילתה ועד ימינו אנו חלפו מלחמות אינספור, מצבים ביטחוניים, התרסקות ותקומה של הכלכלה, אפילו משבר בעובדים במשק לעומת משבר של אבטלה. משברים לא חסרו לנו. ועדיין, משבר שכזה איש לא העלה על דעתו.
"אין מי שיטפל בנו" מלינים המוני ישראל, ובצדק. בימים אלו ממש, לאחר ובמהלך מלחמה מתישה וארוכה, כאשר מאות אלפי ישראלים נעקרו מבתיהם, ורובנו עוד מתמודדים עם הטראומה של השביעי באוקטובר, כל המדינה בטראומה. בטראומה צריך לטפל, אך מטפלים חסרים לנו.
על המחסור הגדול במטפלים לא ניתן לגשר עם ייבוא של עובדים זרים, וגם לא בעזרת טכנולוגיה. מדובר בצורך אנושי בסיסי שמסופק על ידי ידע ויכולות נרכשות, אנושיות, ועדיף בשפת אימנו.
איך מגשרים על הפער?
יש דברים שאין להם פתרון קסם. הדרך הבריאה והנכונה לגשר על הפער בין הצורך להיצע הוא להכשיר מטפלים, אך הכשרה לוקחת זמן. יותר מזה, מעבר לידע הנרכש בתקופת הלימודים, הרי שאי אפשר לדלג על הצורך בניסיון שמצטבר עם שנים של עבודה בתחום – עוד פער עליו יש לגשר בתבונה, כדי לתת למטופלים החדשים מטפלים חדשים אך משופשפים דיו להתמודד עם המצב.
המערכת נתפסה לא מוכנה, אין ספק, והערכות מחדש לא נראית באופק. ניתן היה, ואולי עדיין לא מאוחר, לשנס מותניים, ולשנות את אופי המענה הניתן. רופאים פסיכולוגים ופסיכיאטרים ממיינים לאבחון חומרת המצב, והפניה נקודתית למטפלים בהתאם לרמות ההכשרה והיכולות המקצועיות הייתה יכולה אולי לשחרר את צוואר הבקבוק, ולאפשר לאלפי אנשים, אם לא עשרות ומאות אלפים לקבל לכל הפחות תמיכה ראשונית.
רשימה ארוכה של יוזמות פרטיות מאפשרת בכל זאת לרבים לקבל תמיכה, לעיתים אף מרובה, מחוץ למערכת הממלכתית המסורבלת. ועדיין, זו רק טיפה בים, והביקוש עולה בהרבה על ההיצע. היוזמות הפרטיות המבורכות לא יכולות, וגם לא מתיימרות לפתור את כל הבעיה, ולוקחות על עצמן כמה שרק ניתן.
לומדים מטעויות – בונים עתיד טוב יותר
לפעמים אין פתרון מהיום להיום. זה מתסכל, זה קשה, ובמקרים רבים זה עצוב. אחד הפתרונות שעולים, בראיה רחבה כמובן, הוא המבט קדימה, לעתיד. הכשרת מטפלים הוא משהו שאנו, הישראלים, טובים בו מאוד. המחסור הוא בכמות, לא באיכות, מה שאומר שיש להמשיך במסלולי הכשרת אנשי טיפול ביתר שאת, ופשוט להרחיב את הארסנל.
עידוד וסובסידיה למסלולי לימודי הטיפול השונים יכול להגביר את הזרם של צעירים לעבר תחומים אלו. במקביל תוכניות הסבה יכולות לאפשר לאנשי מקצוע מתחומים משיקים לעבור התמחויות מהירות יחסית, ולתת מענה ראשוני כבר בתוך מספר חודשים.
כך או כך, הצורך בטיפול ובמתן תמיכה לאורך זמן ישאר איתנו. ריבוי הטראומות ומשך הטראומות שחווה כל ישראלי בימים אלו ידרוש ריפוי גם בעתיד, ודור המטפלים הנוכחי והבא ימצאו עצמם עובדים ללא הרף במלאכת קודש זו.
קרדיט תמונה: unsplash.com
